החלטה בתיק תא"ק 10451-10-10

בפניי בקשתו של הנתבע 5 לביטול פסה"ד שניתן נגדו ביום 4.3.11 בהיעדר בקשת רשות להתגונן במועד.

עובדות והליכים רלוונטיים:

ביום 6.10.10 הגישה התובעת נגד חמשת הנתבעים תביעה "כספית/שטרית/חוזית" ע"ס 471,137 ש"ח, בסדר דין מקוצר (להלן - " התביעה שבנדון"). עילת התביעה היא אי-פירעון חוב כספי של הנתבע 1 לתובעת בגין טובין שהתובעת סיפקה לנתבע 1 ובגין אי-עמידת הנתבע 1 בהסדר חוב בכתב שנעשה עימו, וכן עילת התביעה היא באי-פירעון שיקים שנמשכו ע"י הנתבע 5 ושנמסרו לתובעת לצורך תשלום הדרוש לפי הסדר החוב שבין התובעת לבין הנתבע 1, ואף באי-פירעון שיקים חלופיים שנמשכו גם הם ע"י הנתבע 5 ושנמסרו לתובעת במקום/בגין השיקים הראשונים שחוללו. בכתב התביעה המקורי נתבעו הנתבעים 2+3+4+5 גם בגין ערבות שבה ערבו לחובות הנתבע 1 כלפי התובעת.

הנתבע 1 והנתבעת 2 הם בעל ואשה, ושניהם הוריו של הנתבע 5.

ביום 5.1.11 החליט ביהמ"ש להיעתר לבקשת התובעת למחיקת הנתבעים 3+4 מכתב התביעה, בנימוק לפיו בכתב הערבות עליו חתומים הנתבעים 3+4 לא מצוין שמה של התובעת, אלא של גופים אחרים.

ביום 2.3.11 הגישה התובעת בקשה למתן פס"ד בהיעדר בר"ל כנגד הנתבעים 2+5. לבקשה צורפו אישורי מסירה ותצהיר שליח מוסר פרטי מטעם ב"כ התובעת, לפיהם מסירות מסמכי התביעה וההזמנה לדיון נמסרו לנתבעים 2+5 ביום 28.1.11 לידי הנתבעת 2 בכתובת מגורי השניים בשכונת אלבאטן באום אל פחם, כאשר הנתבעת 2 חתמה על שני אישורי המסירה.

ביום 4.3.11 ניתן פס"ד כמבוקש כנגד הנתבעים 2+5, על יסוד העתירות שבכתב התביעה (להלן - " פסה"ד").

ביום 13.3.11 (לאחר שכבר ניתן בתיק פס"ד כאמור) הגישו הנתבעים 2+5, באמצעות באת כוחם עוה"ד סנא זועבי, בקשת רשות להתגונן (להלן - " הבר"ל"). יצוין כי הבקשה נכתבה באופן מבלבל: בכותרת הבקשה נרשם כי הבקשה היא בקשתם של הנתבעים 2+5 (נתבעים 2+3 בכתב התביעה המתוקן), אך בשמות הצדדים בכותרת המסמך נרשמו גם פרטיו של הנתבע 1, לצד פרטי הנתבעים 2+5. לבר"ל צורפו שני תצהירים: אחד של הנתבעת 2, שבו מועלית טענה הגנה אחת לפיה החתימה בכתב הערבות שצורף לכתב התביעה הנחזית להיות חתימתה של הנתבעת 2 איננה חתימתה ומדובר בחתימה מזויפת ולכן הנתבעת 2 איננה ערבה לחובות הנתבע 1 כלפי התובעת, והתצהיר השני של הנתבע 5, שבו טוען הנתבע 5 להגנתו כי השיקים אותם מסר לתובעת היו בתמורה לסחורה אותה רכש הוא אישית מהתובעת לעיסקו, כאשר בגין החוב של עיסקו של הנתבע 5 לתובעת הגישה האחרונה תביעה נפרדת כלפי הנתבע 2 ע"ס של 32,492 ש"ח בלבד (להלן - " התביעה האחרת"). כמו כן טוען הנתבע 5 בתצהירו זה, כי כתב הערבות עליו חתם היה בקשר עם חובותיו של הנתבע 5 כלפי התובעת, ולא בקשר עם חובות הנתבע 1 כלפי התובעת. מוסיף הנתבע 5 וטוען בתצהירו זה, כי לא הוא מסר את השיקים מושא התביעה לתובעת וכי החתימה על אותם שיקים איננה חתימתו, כאשר חובו לתובעת מסתכם בחוב מושא התביעה האחרת.

לא ניתנו בתיק כל החלטה או הוראה בעקבות הגשת הבר"ל.

ביום 26.5.11 הגישו הנתבעים 2+5 (וגם הנתבע 1) בקשה לביטול פסה"ד. הבקשה נתמכת בשלושה תצהירים: אחד של הנתבע 1, שבו טוען כי הוא מצוי בהליכי פשיטת רגל וכי הבר"ל הוגשה גם מטעמו (!) וכן טוען לגבי אופן קבלת מסמכי התביעה, תצהיר שני של הנתבעת 2, שבו מצהירה כי כתב התביעה התקבל "ללא ציון מס' תיק" וכי הבר"ל הוגשה במועד וכן כי חתימתה בכתב הערבות מושא התביעה זויפה, ותצהיר שלישי של הנתבע 5, שחוזר על טענות הנתבעים 1+2 לגבי אופן קבלת מסמכי התביעה ומפנה לבר"ל בעניין טענות הגנתו.

ביום 30.5.11 החליט ביהמ"ש כי עיכוב ביצוע פסה"ד ייעשה כנגד הפקדת סך של 10,000 ש"ח בקופת ביהמ"ש. יצוין כי לפי רישומי התיק, סכום זה לא הופקד.

התובעת לא הגישה תגובה בכתב על בקשת ביטול פסה"ד.

ביום 28.6.11 נערך בפניי דיון בבקשת ביטול פסה"ד. לדיון התייצבו הנתבעים 1+5 בעצמם וכן ב"כ הנתבעים, ומטעם התובעת התייצב ב"כ התובעת. הנתבעת 2 לא התייצבה לדיון, ובהמשך לכך ניתנה על-ידי במהלך הדיון החלטה מפורטת לגבי הנתבעת 2, שעיקרה הוא שעל הנתבעת 2 לשלם לתובעת הוצאות בסך 4,000 ש"ח כתנאי לקיום דיון נוסף בבקשת הנתבעת 2 לביטול פסה"ד, כאשר אם לא יישולמו ההוצאות תידחה בקשתה. באותו דיון נחקר הנתבע 5 על תצהיריו, ובתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ.

בהחלטתי הנ"ל שניתנה במהלך הדיון ביום 28.6.11 נקבע, לגבי הנתבע 1, כי לא היה מקום מצידו לבקש את ביטול פסה"ד, שכן פסה"ד כלל לא ניתן נגדו. ובאשר לבר"ל מטעם הנתבע 1 - הרי שיש תחילה להסיר ספק אם אמנם הבר"ל הוגשה גם מטעם הנתבע 1, ובכל מקרה נחוץ אישור מטעם הגורם המוסמך בהליכי הפש"ר להליכים מטעם הנתבע 1 בתיק בימ"ש זה, נוכח הליכי הפש"ר.

להשלמת התמונה יצוין כי נראה שהתובעת הגישה את פסה"ד לביצוע בהוצל"פ (בתצהירים התומכים בבקשת ביטול פסה"ד נאמר שהנתבעים קיבלו "אזהרה מתיק הוצל"פ"), אך שני הצדדים לא הציגו לפניי נתונים לגבי תיק ההוצל"פ, ולכן ביהמ"ש לא יודע מתי נפתח תיק ההוצל"פ, מתי נמסרה בו האזהרה לנתבעים ומה נעשה בהליכי ההוצל"פ.

דיון ומסקנות:

מן הראוי להציג תחילה את המסגרת הנורמטיבית של הדיון.

המסגרת הנורמטיבית :

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות"), שבה מעוגנת סמכותו של בית המשפט לבטל פס"ד שניתן בהיעדר הגנה, קובעת כך: